גדלתי בבית יהודי מסורתי חם ומוזיקלי בלב לבה של קהילה יהודית גדולה בהאקני שבמזרח לונדון, אזור הידוע בשם ‘האיסט אנד’. אף על פי שמשפחתי המורחבת לא הייתה לגמרי אורתודוקסית, היא כיבדה את מורשת ישראל וניהלה אורח חיים יהודי לכל דבר. זיכרונות ראשוניים ביותר מחזירים אותי אל החגים הנהדרים שחגגנו כל שנה כמו פסח וגם אל הטקסים המסורתיים כמו הדלקת הנרות בערב שבת כדי לקבל את השבת.

אני מניחה שהאמנתי באלוהים עוד מימי ילדותי וקיבלתי כמובן מאליו את קיומו. תכנית הלימודים בבית הספר הממלכתי שבו למדתי כללה שיעורי תנ”ך, ואהבתי מאוד ללמוד את סיפורי התנ”ך. מכיוון שמנהל בית הספר היה יהודי ורבים מהתלמידים היו יהודים גם כן, היו לנו – התלמידים היהודיים – מועדי תפילה ושיעורי דת נפרדים משאר התלמידים. כתוצאה מכך לא שמעתי על הברית החדשה או על ישוע עד שהייתי בת שש. יום אחד, בחצר בית הספר, ניגשה אלי ילדה לא יהודייה, ובנימת קול כואבת פלטה לעברי, “את הרגת את ישוע המשיח!”. ההאשמה שהוטחה בי השאירה אותי במצב של הלם ומבוכה. מעולם לא הרגתי איש, ומיהו זה בעל השם המוזר ‘ישוע המשיח’?

בגיל 14, בעודי בבית הספר, הוצאתי את תקליט הלהיטים הראשון שלי. דבר זה פתח לפניי את הדלת לעולם המוזיקה והבידור. יצאתי למסעי הופעות ברחבי העולם, שרתי במקומות מפורסמים והקלטתי להיטים גדולים נוספים כמו ‘Walking Back to Happiness’ (בחזרה אל האושר). וכך, נישאת על כנפי התהילה כשאני פוגשת סלבריטאים ובני אצולה, לא הקדשתי כל מחשבה לדברים רוחניים עד סוף שנות השישים. בתקופה ההיא היה נדמה שכולם מחפשים אחר ‘משמעות החיים’. זה היה עידן ה’היפיס’. לשמחתי לא הייתי מעורבת בסמים או בְּכָּתות. אולם מקרב בני משפחתי היו כאלה שאהבו לבקר אצל מגידי עתידות ומדיומים למיניהם כדי ליצור קשר (כך הם חשבו) עם קרובים שנפטרו. מכיוון שתמיד התעניינתי בנושא החיים שלאחר המוות, תופעה זו סקרנה אותי. התחלתי מדי פעם לבקר אנשים כאלה בעצמי וגם לקרוא ספרים ומגזינים על עולם הרוחות, ספיריטיזם, בודהיזם והממד העל-טבעי. עם השנים פיתחתי לעצמי מעין מערכת של אמונות שאותן ליקטתי קצת מפה וקצת משם – כמו מגש גדוש במתאבנים מעניינים – כשכל אמונות ה’איזם’ האלה למעשה מהוות היום את ה’עידן החדש’. חשבתי לתומי שאני לא מתעסקת עם משהו רע, מרושע או זדוני, כי הרי את כל אמונותיי קישרתי ישירות לאלוהים.

ריקנות

במשך שנים מספר מצאתי נחמה בדברים שגיליתי. נדמה היה שהם מילאו חלל מסוים שנפער בחיי עד שהגעתי לגיל 40. כמה חודשים אחרי יום הולדת משמעותי זה התעוררתי בוקר אחד ומצאתי, להפתעתי הרבה, שאינני מאמינה כלל בכל הרעיונות שלי מ’העידן החדש’. קשה להסביר זאת, אולם אמונתי בעל-טבעי התפוגגה בין לילה ונעלמה. למרות שניסיתי בכל הכוח, לא הצלחתי להאמין באף אחד מן ה’איזמים’ שלי. כתוצאה מכך נוצרה בקרבי דילמה רצינית כי הרי תמיד קישרתי את אמונותיי אלה עם אלוהים. האם משמעות הדבר היא שאין בכלל אלוהים? כל מה שקרה דיכא אותי מאוד. בפעם הראשונה בחיי לא היה לי במה להאמין. הקריירה המוזיקלית שלי בתחום הג’אז והפופ התקדמה יפה. הייתי בקשר רומנטי עם גבר שהיום הוא בעלי. זכיתי להצלחה, אך בתוכי חשתי ריקנות. במבט לאחור אני מזהה את יד אלוהים בכל מה שהתרחש.

המנהל המוזיקלי שלי באותם ימים היה בוב קרנהאם. הוא היה משיחי וסיפר לי לא אחת על הדברים ש’האדון’ שלו עשה עבורו במשך השנים. אלו היו דברים נהדרים, אבל לא יכולתי לראות כיצד הם יתאימו גם עבורי כי הרי הייתי יהודייה. כאן היה אלוהי הגויים שבירך את מאמיניו הנאמנים. בעיצומו של המשבר שעברתי הגעתי יום אחד לבית של בוב כדי לקחת ממנו חוברות מוזיקה. בשלב זה בוב ואשתו לא ידעו דבר וחצי דבר על המאבקים הפנימיים שהתרחשו בקרבי. אף אחד לא ידע.

באותו יום הטיל בוב פצצה לעברי כשאמר, “אני מתכונן לעזוב את העסק המוזיקלי שלי”. לשאלתי מדוע הוא ענה, “אני מאמין שאלוהים רוצה שאהיה מטיף”. חשבתי לעצמי, “אוי ואבוי, הוא חושב שהוא שומע את אלוהים”. לפניי עמד אדם שפוי וחכם, איש מקצוע, מוזיקאי מהשורה הראשונה, מלחין, פזמונאי, מפיק – והוא מדבר על עזיבה של הכול. מה אפשר היה לומר לו שישנה את דעתו? שום דבר. הוא נראה כה רגוע ובטוח בעצמו, נחוש לעשות את הצעד הקיצוני הזה אם, כך הוא האמין, היה זה רצונו של אלוהים. מצאתי שהאמונה שלו מרשימה אותי יותר ויותר בהיותה כה כנה ואמיתית עד כדי כך שהיה מוכן לוותר על הכול עבור “האדון” שלו. חזרתי הביתה וסיפרתי לג’ון, החבר שלי, עד כמה אני מקנאה בבוב. לי היו הרבה דעות אבל לבוב היה שכנוע פנימי, אמיתי ועמוק. רציתי שיהיה לי את מה שהיה לבוב! אני חושבת שהוא ‘הקניא אותי’.

התחלתי לחשוב על הישוע הזה כל הזמן. לא יכולתי להוציא אותו מהראש. באחד הלילות נשארתי ערה והרגשתי שאין לי מה להפסיד. לחשתי, “ישוע…?” ולא ידעתי אם אקבל מכת ברק. “האם אתה באמת שם? האם אתה באמת המשיח? אם כן, אני רוצה לדעת זאת. בבקשה הראה לי”. (חשוב לי לציין שתמיד האמנתי שישוע היה דמות היסטורית אמיתית ושהוא היה יהודי,אולם לא הצלחתי לחבר את ישוע היהודי עם הדמות הלא יהודית שלו המופיעה באמנות – בלונדיני, עיניים כחולות וכו’.) לא נראה לי שמשהו התרחש בחדרי באותו הלילה, אולם במהלך השבועות הבאים הייתה לי הרגשה שלא משנה לאן פניתי, נתקלתי כל הזמן בדברים ובאנשים שקשורים לישוע הזה.

בשלב כלשהו באותה תקופה חזרנו אני והלהקה שלי מסיבוב הופעות בגרמניה. כשהגענו לנמל התעופה ונפרדנו זה מזה עד להופעה הבאה, בוב, המנהל המוזיקלי שלי, נתן לי ספר. התפלאתי לראות ציור של מנורה בעלת שבעה קנים על העטיפה. שם הספר היה “בגידה!” ושם המחבר היה סטאן טלצ’ין. בכותרת המשנה היה כתוב משהו בסגנון, “כאיש עסקים יהודי מצליח כבן 50, כיצד היית מרגיש אם יום אחד הייתה בתך הייתה מספרת לך שהיא מאמינה בישוע?” “איך בוב ידע שנמצאתי בתהליך של חיפוש רוחני?” חשבתי לעצמי. כמובן שהוא לא ידע. אף אחד לא ידע.

הספר הזה גרם לי להלם מוחלט. שמעתי שישנם יהודים שמאמינים בישוע, אבל ביטלתי אותם כמוזרים או משוגעים. אך הספר שבידי תיאר אדם נורמטיבי לחלוטין, איש עסקים יהודי מצליח שהאמין בישוע, ואני לא יכולתי יותר להתעלם ממנו. “בסדר, אקרא את הספר”, אמרתי כבדרך אגב. לא הסגרתי את רגשותיי כלפי חוץ אבל בפנים פעם לבי בחזקה. לא יכולתי לחכות לקרוא אותו. מאוחר יותר למדתי שבוב, במשך שנה שלמה, רצה לתת לי את הספר אבל הרגיש שהרגע המתאים עדיין לא הגיע – עד עכשיו. הספר הגיע לידי בדיוק בזמן הנכון.

קראתי את כל הספר תוך כמה שעות. סטאן טלצ’ין היה אחד מעמודי התווך בקהילה היהודית המשפיעה בוושינגטון, מצליחן בענף הביטוח וחבר במספר ועדות וארגונים יהודיים. יום אחד הודיעה לו בתו שהיא החלה להאמין בישוע המשיח ושקיבלה אותו לחייה כמושיע. לאחר ההלם הראשוני ולאחר שכעסו שכך מעט החליט סטאן להוכיח לבתו שהיא טועה. במשך חודשים ארוכים הוא דיבר עם רבנים, רועי קהילות, מאמינים יהודיים, מאמינים גויים, קרא את התנ”ך, הברית החדשה, ספרי היסטוריה של הכנסייה ותולדות ישראל וכל ספר אחר הקשור לנושא שעלה בידו לקרוא. בסוף התהליך הוא בעצמו נהיה למאמין בישוע, כמו גם שאר בני משפחתו שהלכו וחיפשו את האמת בעצמם.

למדתי דברים רבים בקריאת ספר זה. יותר מכול נדהמתי מהרשימה של הנבואות המשיחיות שהכניס המחבר בסוף הספר. אלו הן נבואות מהתנ”ך שמדברות על המשיח. אני לא שמעתי עליהן מעולם. עכשיו ראיתי שבתורה, בנביאים ובכתובים מופיעות עשרות נבואות ספציפיות שעוסקות במשיח. הכרתי ואהבתי את הסיפורים הידועים על אברהם, יצחק ויעקב, משה, דוד ודניאל. כמו כן ידעתי גם שהובטח לנו, היהודים, משיח, אבל לא ידעתי שקיימות נבואות רבות ומדויקות כל כך עליו ועל בואו.

לדוגמה, סטאן דיבר על נבואה המופיעה בספר ישעיה ט’ 5. שם כתוב, “ילד יולד לנו, בן ניתן לנו”. תמיד חשבתי שהפסוק הזה לקוח מתוך הברית החדשה כי הוא מופיע על גבי כרטיסי ברכה של חג המולד. אבל הנה הוא הופיע לפניי כפסוק שכתוב בספר ישעיה! אחד משלנו! פסוק זה ממשיך ומספר שלילד שייוולד יקראו “פלא יועץ, אל גיבור, אבי עד, שר שלום”. אל גיבור! האם הנביא אומר שעל המשיח להיות אל בצורה זו או אחרת?

סטאן ציטט גם מישעיה ז’ 14, שם כתוב שהמשיח ייוולד מעלמה (בתולה). תמיד חשבתי שכל הדיבורים האלה על לידת הבתולה אינם יהודיים, אבל הנה זה הופיע לפניי  שכתוב בספר ישעיה שהוא נביא יהודי.

ברשימה נכלל גם פסוק ממיכה ה’ 1. מיכה היה נביא וספרו כלול בתרי-עשר הנביאים. מיכה מדבר על בית לחם כעל מקום לידתו של המשיח, וזאת למרות שמוצאותיו מקדם מימי עולם,  כלומר, מהנצח שקדם לבריאה.

כל זה היה מדהים למדי, אבל אז הגעתי למזמור כ”ב בתהילים. המזמור פותח במילים “אלי, אלי, למה עזבתני?”. ראיתי מספיק סרטים על ישוע וידעתי שכאשר הוא היה תלוי על הצלב, המילים האחרונות שהוא זעק היו המילים האלה. מה שלא ידעתי הוא שבהמשך המזמור כתוב “כארי ידיי ורגליי… אספר כל עצמותיי… יחלקו בגדיי להם ועל לבושי יפילו גורל”. ראיתי לפניי ממש את תמונת הצליבה של ישוע. אבל איך זה יכול היה להיות? הרי מזמור זה נכתב כאלף שנים לפני ישוע כשצליבה כשיטת הוצאה להורג אפילו לא הומצאה!

לבסוף ניצבתי פנים אל פנים מול ישעיה נ”ג, פרק שלם שמתאר אחד שיבוא וייקח על עצמו את כל חטאינו ואת עונשנו. “והוא מחולל מפשענו מדוכא מעוונותינו, מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו. כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, וה’ הפגיע בו את עוון כולנו”. נדמה היה לי שמדובר פה על ישוע!

כל הנבואות האלה ציירו תמונה שלא הייתי בטוחה כלל שרציתי לראותה. איך זה שאף אחד בעבר לא הראה לי את הדברים האלה? איך זה שכל מה שקיבלתי היה “את הרגת את ישוע המשיח!”?

הגעתי לשלב שהייתי חייבת לברר אם הדברים הללו באמת מופיעים בכתבי הקודש. הייתי מוכרחה לקנות את ספר הכתובים לעצמי. איפה קונים ספר כזה? בחנות הספרים המפורסמת וו. ה. סמית’ כמובן! נכנסתי לאגף של הספרות הדתית ונתקלתי בשורות מדפים העומדות אחת אחרי השנייה ובהן ספרי הכתובים מכל הגדלים, הצורות והסוגים. איזה מהם אקנה? המבחר היה ענק. מדוע יש כה הרבה? לאחר חיפוש ממושך ומדוקדק בחרתי אחד שנראה המתאים ביותר עבורי – הוא נקרא פשוט ‘כתבי הקודש’.

לקחתי אותו הביתה, פתחתי אותו בנביאים והנה הופיעו לפניי כל הנבואות על המשיח! עשרות נבואות שמדברות על בואו כעבד סובל וגם כמלך מנצח. נראה היה לי שכולן מצביעות על ישוע. האם זה יכול להיות נכון? הגעתי עד לנקודה הזו בחיפוש שלי שכבר לא יכולתי לסגת. הייתי חייבת להמשיך קדימה. בחיל ורעדה פתחתי בפעם הראשונה בחיי את הספר האסור: הברית החדשה.

לא ידעתי למה לצפות. האם הברית החדשה תהיה מלאה ברעל אנטישמי? הרי ידוע לכול מה שעשו בשמו של ישוע אלה שטענו שהם מאמיניו ליהודים במהלך ההיסטוריה. אנחנו היינו בטוחים שהם קיבלו את כל זה מ’הספר שלהם’.

תארו לעצמכם עד כמה הופתעתי כאשר פתחתי את הדף הראשון של הברית החדשה וראיתי את הדבר היהודי ביותר שקיים מחוץ לתנ”ך: שושלת היוחסין של ישוע. לא רק שנתקלתי באופן בלתי צפוי ברשימה של שמות מוכרים ואהובים, אלא גם, כפי שקראתי את ספרו של טלצ’ין, למדתי שעל המשיח להיות צאצא של אברהם, יצחק ויעקב וכן עליו להיות משבט יהודה ומבית מלכות דוד. וזו הייתה רק ההתחלה. כל השמות הללו הופיעו ברשימת יוחסין מושלמת זו ועוד שמות רבים אחרים.

גיליתי שמחברי הברית החדשה היו גם הם יהודים. תמיד חשבתי שג’יימס, פיטר, ג’ון ואחרים היו אנגלים. כפי שהבנתי עד אז, אנשים עם שמות כאלה לא יכלו להיות שום דבר אחר מלבד אנגלים! והנה מצאתי שג’יימס הוא למעשה יעקב; ג’ון הוא יוחנן; מרי היא מרים; מת’יו הוא מתי; ג’יזוז הוא ישוע ומשמעות שמו היא ‘ישועה’! הברית החדשה הייתה יהודית כולה!

עובדה זו ניחמה אותי עמוקות ולכן המשכתי לקרוא על אודות האנשים האלה שחיו בארץ ישראל וניהלו אורח חיים יהודי על פי תורת משה. בברית החדשה היה בית מקדש והייתה כהונה – הוא היה פשוט המשך טבעי של התנ”ך. לא ציפיתי לזה כלל. ואז, מעל לכל זה, היה את ישוע. זה היה כאילו שהוא יצא מתוך הכתוב ונעמד מולי. נמשכתי אליו: לדברים שאמר, לחמלה שלו, לאותות שעשה, להתגשמות הנבואות בחייו, המעצר והמשפט שהוא עבר, הצליבה שלו והתקומה מן המוות. סיימתי לקרוא את בשורת מתי וכבר הגעתי למחצית בשורת מרקוס כאשר חלפה מחשבה במוחי שאני מאמינה בקלות רבה מדי לכל מה שנאמר לי ומשתכנעת מהר מדי. הכול נראה מושלם מדי. ספר כתבי הקודש שקראתי אמנם כלל את התנ”ך, אבל הוא הרי תורגם בידי נוצרים. אולי הם ערכו שינויים קלים כדי שיתאים לצורת החשיבה שלהם. היה עליי לברר זאת ולהיות בטוחה בכך. הייתי צריכה למצוא את ספר כתבי קודש ה’אמיתי’ – תנ”ך יהודי.

הלכתי לחנות חפצי קודש קטנה באילפורד שמכרה ספרי יודאיקה, כרטיסי ברכה, אביזרי לבוש יהודיים ועוד. שוב נתקלתי בספרים מקיר אל קיר, מרצפה עד תקרה. נדמה היה שעמדתי שם לנצח כשאינני מצליחה למצוא את מה שאני מבקשת. לבסוף ניגש אליי המוכר ושאל, “האם אפשר לעזור לך?” “כן” עניתי, “אני מבקשת לקנות את הברית הישנה”. “עד כמה היא ישנה?” הוא שאל. הייתי נבוכה כל כך! הבנתי מיד את הטעות שעשיתי: אתה לא הולך לחנות של יהודים ומבקש את הברית הישנה. אין דבר כזה ברית ישנה כי אין ברית חדשה. “אתה יודע למה אני מתכוונת!” אמרתי. כמובן שהוא ידע. הוא הושיט יד לעבר מדף גבוה והוריד ספר. “זה מה שאת מחפשת”, הוא אמר.

היה זה ספר תנ”ך, ספר כתבי הקודש של היהודים. כשהגעתי הביתה ערכתי השוואה בינו לבין ספר הכתובים הראשון שקניתי בוו.ה. סמית’, והנה ראיתי שהכול אותו הדבר. רווח לי כל כך. קיוויתי שכך יהיה.

המשכתי לקרוא בברית החדשה. כשסיימתי את כל ארבע הבשורות כבר ידעתי בלבי שבישוע התגשמו כל הנבואות המשיחיות בתנ”ך. ישוע היה ועודנו המשיח! זו הייתה תובנה מדהימה! אבל מה עליי לעשות איתה? זהו נושא כה שנוי במחלוקת!

טלפנתי לבוב ואמרתי לו, “אני חושבת שאני עומדת להיות מאמינה בישוע”. הוא ואשתו הזמינו אותי אליהם הביתה. היו לי שאלות רבות כל כך. אחת השאלות החשובות עסקה באותו מגש מתאבנים ישן שגיבשתי לי בראש מכל אותן אמונות משונות: איך כל זה מסתדר עם אלוהים? התשובה הייתה פשוטה: זה לא מסתדר. בוב הראה לי בספר דברים ובמקומות אחרים בכתובים עד ספר התגלות שכל האמונות האלה הן תועבה בעיני אלוהים והוא מגדיר אותן כעבודה זרה. למדתי שעליי לחזור בתשובה על אמונתי בדברים האלה ולהפסיק את כל המעורבות שלי בהם.

אמרתי לבוב ולאשתו שאני מאמינה שישוע הוא המשיח, בן האלוהים ואלוהים הבן. האמנתי שהוא מת על הצלב, נקבר וקם מן המתים ביום השלישי. האמנתי בכל זה, אבל עדיין הייתי צריכה להבין מדוע כל זה קרה.

הם הראו לי בכתבי הקודש, ובעיקר באיגרת אל העברים, כיצד בישוע מתקיימים כל הקורבנות שאותם קבע אלוהים במדבר לאחר שהוציא את בני ישראל מעבדות במצרים. בכל פעם שמצוות ה’ הופרה, הוא ברחמיו סיפק כפרה על החטא באמצעות דם הקורבן של בעל חיים תמים. כולנו, יהודים וגויים גם יחד, הפרנו את מצוות ה’ הכתובות בתורתו, נמצאנו אשמים, ולכן מגיע לנו לשאת עונש על חטאינו. ה’ עדיין דורש שדם יישפך ככפרה. אין אף מעשה טוב או פולחן דתי שיכול לתקן את הקשר שלנו עם אלוהים לאחר החטא ולהשיב אותו על כנו.

לשמחתנו איננו צריכים יותר לשחוט בעל חיים כקורבן כי כל הקורבנות התגשמו אחת ולתמיד בקורבנו של ישוע על הצלב. הוא היה שה האלוהים המושלם. ברגע שהוא נפח את נשמתו על הצלב וזעק “נשלם!”, נקרעה פרוכת ההיכל שהפרידה בין הקודש לקודש הקודשים לשניים מלמעלה למטה. ישוע שילם את מחיר החטא שלנו, וכל מי שחוזר בתשובה ומאמין בו יכול להיכנס אל נוכחות האלוהים ולהשתחוות לו כשהוא נסלח, נקי וטהור.

הם הסבירו לי שעליי לחזור בתשובה – כלומר לפנות מחטאיי ולחזור לאלוהים. למדתי שהייתי חוטאת, שכולנו חוטאים. בוב שאל אותי אם ברצוני להגיב בתפילה לכל זה ולבקש מאלוהים לסלוח לי על בסיס מה שישוע עשה בעבורי. רק הוא יכול לסלוח לי ורק דמו יכול לכפר עליי. רק לאחר שאעשה זאת אוכל למסור לו את חיי ולהכריז עליו כעל אדוני ומושיעי.

את זאת עשיתי בשמחה ב-26 באוגוסט 1987 בשעה 22:30 בלילה. אף על פי שלא שמעתי רעמים וברקים לא סנוורו את עיניי, ידעתי שתפילתי נשמעה ונענתה. אינני יכולה להסביר איך ידעתי זאת – פשוט ידעתי. הכול היה אמיתי ומציאותי כל כך.

במהלך החיפוש שלי אחר אלוהים התחלתי לתהות: אם אקבל את ישוע ואהיה לתלמידתו, האם אשאר יהודייה? באותה תקופה כתבתי לסטאן טלצי’ן וביטאתי את מחשבותיי בכתב. הוא הבטיח לי שבאמצעות האמונה בישוע כמשיח ישראל אשלים את יהדותי ואשוב אל אלוהי אברהם, יצחק ויעקב.

ואכן זו הייתה האמת לאמיתה. המטרה שלשמה ברא אלוהים את עם ישראל הייתה להביא דרכו את המשיח ולהצביע עליו. זוהי מטרתו של כל יהודי. אני, ביחד עם רבים אחרים, מגשימים את המטרה הזו בכך שאנחנו מקבלים את ישוע כמשיח, כאדון וכמושיע.

מאז שחזרתי בתשובה וקיבלתי את ישוע אני יודעת שאינני נמצאת יותר תחת אשמה כתוצאה מאי-קיום חוקי התורה שתוצאתו עונש עולמים ופירוד לנצח מנוכחות אלוהים. כולנו, יהודים וגויים, הפרנו את עשרת הדיברות וכולנו אשמים. רק באמצעות אמונה בקורבן המושלם של המשיח ישוע אנחנו יכולים להיוושע. אני מאיצה בכם לחקור את הכתובים בעצמכם ולמצוא את האמת שכתובה בהם.

לקבלת מידע נוסף אנא צרו קשר עם:

Manna Music at: P.O. Box 35619, London, SE9 4ZQ, U.K.

Tel/fax: (44) 020-8851-9049

email: mannamusic@freeuk.com